גזר דין בתיק ת"פ 10547-05-11

הנאשם שלפני הואשם בתיק פלילי 39770-04-10 כי ביום 05/02/09 ביצע עבירת תקיפה סתם. על פי העובדות שבהן הודה הנאשם, בכתב אישום מתוקן, הלך הנאשם למקום עבודתה של חברתו דאז ושם קרא לעברה "זונה" ו"שרמוטה" וירק לעברה. היריקה פגעה בעובדת אחרת שישבה במקום ואז ניסה הנאשם לסטור לחברתו, אך זו הצליחה להתחמק מן הפגיעה בה.

בת"פ 10547-05-11 הואשם הנאשם בכך שבתאריך 03/05/11, בעת שהוא וחברתו הנ"ל ישבו ברכבה, התפתח ויכוח ביניהם במהלכו הטיח בה את המילים "למה האמנתי לך יא בת זונה" וסטר לה מספר פעמים.

הנאשם יליד שנת 1981, צבר לחובתו לפני ההליכים שלפני, 6 הרשעות קודמות בעבירות אלימות וסמים, חלקם מתקופת היותו קטין וחלקם גם לאחר שבגר. בתי המשפט יישמו לגביו עונשים שונים הרתעתיים, כספיים, מוחשיים בדמות עבודות שירות ואפילו מוחשיים בדמות 9 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה נוסף.

בכל אחת מן הפעמים שהובא לדין נוצרה התקווה שההליכים המשפטיים והענישה ירתיעו את הנאשם מלחזור ולבצע עבירות, במיוחד עבירות אלימות. תקווה זו נכזבה לפחות ככל שמדובר בעבירות בהן הודה לפני כמפורט באישומים שלעיל.

במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, על פיו הודה הנאשם בעובדות כתבי אישום מתוקנים, הוסכם בין הצדדים שהנאשם יופנה אל שירות המבחן ובהנחה ששירות המבחן ימליץ על כך תעתור התביעה למאסר לריצוי בעבודות שירות, תוך הפעלת המאסר המותנה התלוי נגד הנאשם והנאשם יהיה חופשי בטיעוניו לעונש.

שירות המבחן התבקש להגיש תסקיר והגישו לקראת הדיון שהיה קבוע ליום 04/06/12. עיון בתסקיר זה מלמד על קווי אישיותו של הנאשם וכן על מארג יחסיו עם המתלוננת. ההמלצה בסופו של תסקיר זה היתה, להאריך את תקופת התנאי התלוי ועומד נגד הנאשם ולהטיל עליו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות, לצד צו מבחן למשך שנה. בהחלטתי מיום 04/06/12 הבהרתי שהמסקנה הסופית של תסקיר שירות המבחן איננה עולה מתוך הנתונים המפורטים בתסקיר ונראה כי שירות המבחן עשה קפיצת דרך גדולה מדי בין התיאור של הנאשם, אופיו, והתנהגותו לבין המסקנה של שירות המבחן. לפיכך, הפניתי את הנאשם שוב אל שירות המבחן. בדיון שהתקיים ביום 22/10/12 נידון התסקיר המשלים שהגיש שירות המבחן. יש בתסקיר זה תיאור של התקדמות של הנאשם בכיוון החיובי, במובן של רצון להיעזר ולקבל טיפול, אך גם זאת עם הסתייגויות והגבלות ביכולתו של הנאשם לקבל עזרה כאמור. נסיבה חדשה משמעותית ביותר שהתרחשה בין כה וכה היתה נישואיהם של הנאשם והמתלוננת בפרשה זו.

המתלוננת התראיינה אצל שירות המבחן כבר לקראת הגשת התסקיר הראשון, וניכר שהיא ממעיטה מחומרת מעשיו של הנאשם. בעוד הנאשם עצמו הודה בתקיפה הפיזית שתקף את המתלוננת טענה המתלוננת שמעולם לא פגע בה פיזית.

במצב דברים זה, עולים בליבו של בית המשפט חששות רבים. נקודת המוצא של בית המשפט היא שהודאתו של הנאשם היא הודאת אמת. הנאשם הודה שהוא סטר למתלוננת מספר פעמים. הוא הודה גם שירק לעברה ושניסה לסטור לה. הכחשת המתלוננת את העובדות הללו יוצרת תמונה שלפיה המתלוננת מוכנה לגונן על הנאשם, גם כשהוא עובר עבירות כלפיה. אין בידי בית המשפט תשתית לקביעת הסיבה להתנהגותה זו של המתלוננת, אבל החשש העולה מכך הוא ממשי, באופן שאין דעת בית המשפט יכולה להיות מפויסת עם הטענה שהמתלוננת, תדע לגונן על עצמה, אם תיקלע שוב למצב שבו הנאשם יפגע בה פיזית.

לא זו אף זו, גם בתסקיר המשלים ישנם קטעים שאינם מתיישבים עם ההחלטה של שירות המבחן וההמלצה שכל כולן מיועדות להסיר מהנאשם את הסכנה של עונש מוחשי, אפילו בדרך של הטלת עבודות שירות.

הרצון של שירות המבחן להגן על האיזונים העדינים שבמערכת היחסים בין הנאשם לבין רעייתו המתלוננת לשעבר, והרצון של שירות המבחן להימנע מפגיעה במסגרת התעסוקתית של הנאשם מחשש שפגיעה כזו תפגע במאמצי שיקום שהושגו - מהווים מעין הרתעה של בית המשפט מענישת הנאשם על המעשים החמורים שהוא עשה. זאת יש להדגיש הנאשם התבטא כלפי המתלוננת במילים משפילות, בפרהסיה במקום עבודתה, ירק לעברה מבלי לחשוש שיפגע בה או בזולתה, כפי שאכן קרה, וניסה לסטור לה. בהזדמנות אחרת אף סטר לה מספר פעמים. סטירה היא תקיפה שיש בה גם אלמנט משפיל. קווי אופיו של הנאשם, כפי שהם מתוארים בתסקיר שירות המבחן מסבירים התנהגותו של הנאשם. מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד נגד הנאשם לא הרתיעו אותו, מאסר בפועל שריצה בגין עבירות אלימות וסמים לא העמידו אל מול עיניו תמרור אזהרה חד משמעי. מאז ביצוע העבירה האחרונה - ולאחר שהנאשם תחילה כפר בביצועה, כפירה שהתייחסה גם למעשים שהודה בהם בסופו של דבר - לא התחולל שינוי משמעותי דיו, כדי שבית המשפט יוכל לחשוב שלפניו אדם שאימץ, באופן מוחלט, דרכי התנהגות נורמטיביות. תקופת האופוריה שעוברת על הנאשם בעת הזאת, כחודש ומחצה לאחר נישואיו עם המתלוננת, איננה יכולה לשקף באופן מספק שינוי של ממש שחל בנאשם.

מכאן, שאין מנוס מכך שבית המשפט ידחה לפחות חלק מהמלצת שירות המבחן.

לפי כל המפורט היה ראוי להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, וזאת בנוסף על הפעלת התנאי התלוי ועומד נגדו.

יחד עם זאת בהתחשב בעמדת המאשימה במסגרת הסדר הטיעון, וביתר הנסיבות שפורטו בתסקירי שירות המבחן, ולאחר שנתקבלה חוות דעת הממונה על עבודות שירות, אני דנה את הנאשם לאלה:

1.         בגין שתי העבירות בהן הורשע על ידי למאסר 4 חודשים.

2.         מופעלת בזה תקופת מאסר מותנה של 4 חודשים שהוטלה על הנאשם בת"פ 2428/09.

3.         שתי תקופות המאסר הנ"ל תרוצנה באופן שחודשיים מהמאסר המותנה ירוצו במצטבר למאסר שהוטל על הנאשם בגין העבירות הנדונות, וחודשיים בחופף. סה"כ ירצה הנאשם 6 חודשי מאסר.

4.         הנאשם ירצה את 6 חודשי המאסר בדרך של עבודות שירות, על פי המלצת הממונה על עבודות שירות וכל תנאיה.

5.         מאסר 6 חודשים אותו לא ירצה הנאשם, אלא אם כן, יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה על פי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

6.         הנאשם יעמוד בפיקוח שירות המבחן במשך שנה מהיום. בתוך כך יבצע הנאשם כל דרישה של שירות המבחן וישתלב בכל הליך טיפולי שיותאם לו על ידי שירות המבחן.